דף הבית > אודות

מקום של כבוד לניגוני מודז'יץ בלבם של חובבי המוסיקה היהודית בכלל, ובלב חובבי הניגונים החסידיים בפרט. רוב ניגוני מודז'יץ נוצרו על ידי אדמו"רי השושלת לדורותיהם. חוש הנגינה וכשרון ההלחנה עובר בשושלת זו בירושה מאב לבן עד לימינו אנו. מנגינות רבות, המושרות בכל בית כנסת ושולחן שבת, מקורן במודז'יץ, אף שפעמים רבות אין הדבר ידוע למזמרים עצמם.

ברבות השנים הלכו ונשתכחו רבבות מניגוני מודז'יץ הישנים. לשם שימור הניגונים הוקם לפני מספר שנים על ידי חובבי ניגוני חסידות מודז'יץ המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ. מכשור טכנולוגי מתקדם נרכש עבור המכון, לצד המכשור הישן, ועד לימים אלו עוסקים במסגרת המכון באיסוף הניגונים ובתיעודם, בעיקר מפיותיהם ומהקלטותיהם של זקני החסידים ובני משפחותיהם הן בארץ הן מחוצה לה.

באתר זה תוכלו להתרשם מפעילות המכון, להאזין לניגונים, לקרוא תווים, לצפות בקטעי ווידאו של ניגונים ואירועים בחצר חסידות מודז'יץ, לקרוא על תולדות האדמו"רים, מחברי הניגונים והסיפורים שמאחורי הניגונים, להתעדכן על אירועים שונים, ולרכוש את הפקות המכון. בעזרת ה' נשתדל לעדכן את האתר מספר פעמים בשבוע כך שכדאי לעכוב אחר העדכונים.

 

הנגינה בחצר חסידות מודז'יץ

אדמו"רי מודז'יץ לדורותיהם התפרסמו בזכות עבודת הקודש שאימצו לעצמם בהעמדת היכל הנגינה כמפתח בעבודת ה' לפתוח לבן של ישראל ולקרבן לאביהם שבשמים. צלילי הניגונים שיצאו מבית מדרשם נעמו לכל אוזן שומעת והיוו מקור להחייאת כל נפש יהודי באשר היא נמצאת במסילה העולה בית אל.

עבודה זו שיסד אבי השושלת רבי יחזקאל מקאזמיר זי"ע שלא היה עובר אצלו שבת קודש בלי ניגון חדש, השתכללה אצל בנו רבי שמואל אליהו מזוואלין, וביותר אצל נכדו רבי ישראל ממודז'יץ שהתפרסם בעולם בכח נגינתו בזכות החיבור המפורסם 'אזכרה' שחיבר בעת הניתוח להסרת רגלו.

מהם עברה הנחלה בירושה לבנו רבי שאול ידידיה אלעזר ממודז'יץ, שהיה נערץ על רבבות והשפיע מהודו והדרו על יהדות פולניה קודם שעלה הכורת, ומנגינותיו התפרסמו בעולם כולו. בכח נגינתו החיה יהודים רבים בזמן השואה הנוראה במסלול בריחתו דרך וילנא ויפן עד לארה"ב. בשנת תש"ז עלה לקבוע את משכנו בארץ ישראל.

בארץ ישראל המשיך בשיטה זו בנו בעל רבי שמואל אליהו ממודז'יץ שאצל רבים מאיתנו עדיין חקוקה דמותו וכח נגינתו שעורר ורומם את כל הבאים במחיצתו, המרכז הרוחני שהקים בתל אביב ברח' דיזנגוף היה אבן שואבת לקבץ סביבו את ההמונים חובבי השירה והנגינה. את השיטה הזו גם הנחיל לבנו רבי ישראל דן ממודז'יץ שבכח התורה והנגינה השפיע רבות על כל הסובבים אותו.

עתה נמשכת עבודת קודש זו אצל בנו יבדלחט"א כ"ק מרן אדמו"ר רבי חיים שאול ממודז'יץ שליט"א, שמיום שהתיישב על כסא אביו כבר חיבר עשרות ניגונים, ומכתת רגליו ממקום למקום בארץ ובעולם כולו להשפיע תורה ונגינה, להביא יהודים רבים להתעלות רוחנית, ומקצת חיבוריו כבר התפרסמו ומושרים ברחבי העולם כולו.

לצד הלחנים שחוברו על ידי האדמו"רים בעצמם, היו בכל דור ודור את מנגני החצר שהיו בעצמם יוצרים נפלאים, די אם נזכיר את המפורסמים מביניהם, רבי עזריאל דוד פאסטאג הי"ד שהיה מחבר ניגונים עוד אצל בעל ה"דברי ישראל" ונודע שמו בעולם בזכות הניגון "אני מאמין" המפורסם שחיבר ברכבת בדרכו אל מחנה המוות במלחמת העולם השנייה וזכה שהניגון יגיע לרבו ה"אמרי שאול" ממודז'יץ וממנו נתפרסם לעולם כולו. ולהבלחט"א, הבעל מנגן המפורסם חסיד מודז'יץ בכל נפשו ומאודו הרה"ח רבי בן ציון שנקר הי"ו, שהיה החלוץ הראשון בהוצאת תקליט יהודי אותנטי לפני כששים שנה, ועד היום עדיין יוצר ניגונים שאין להם אח ורע במוזיקה החסידית.

המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ

ברבות השנים הלכו ונשתכחו רבבות הניגונים הישנים המיוחדים בטעמם ובסגנונם, שפינו את מקומם לניגונים שנתחדשו בכל עת. נגע מאוד הדבר ללבם של כמה מחסידי מודז'יץ שהיו מודעים לעולם הנגינה הנפלא שהולך ומשתכח, ולשם כך הקימו את "המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ" שהתאבזר במכשור טכנולוגי מתקדם לצד מכשור טכנולוגי מיושן שכבר עבר עליו הקלח, ותיכף החלו ביגיעה רבה באיסוף החומרים בארץ ובחו"ל בעיקר אצל זקני החסידים ובני משפחותיהם, תקליטים וסלילים שהעלו כבר אבק, וב"ה בשכלול הטכנולוגי הקיים נשתמרו כ-5000 ניגונים שהומרו אל תוך מחשב שהושק במיוחד לשם כך בתוכנות משוכללות, והניגונים קוטלגו לפי נושאים ולפי בעלי השיר, בקיטלוג מדוייק, כל ניגון על כל גרסותיו והעובדות שנתלוו אליו במרוצת הדורות.

הפעילויות להפצת הניגונים

בעקבות ההתעניינות הגוברת והביקוש הרב החל המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ בפעילויות שונות להפצת הניגונים, החייאתם והחדרתם לתודעת הציבור כולו.

  • חברי המכון יוצאים לכל מקום ברחבי הארץ, אליו הם נקראים, ועורכים אירועים העוסקים בשירת ניגוני מודז'יץ. הם מלמדים את הקהל את הרפרטואר העשיר של ניגוני מודז'יץ, הם מרעננים את ידיעותיו, משאלה משתכחות או מתעמעמות, ומשלבים בכך גם אמרות ודברי תורה מאדמו"רי מודז'יץ, סיפורים מהווי חצר חסידות מודז'יץ ומתולדותיה. אופיים של האירועים השונים מתאים עצמו לקהל היעד, לזמן ולמקום. משתתפים בהם גם 'בעלי מנגנים' חסידיים ואמנים שונים שהמכון עומד איתם בקשר.
  • הפקת דיסקים המכילים הקלטות נדירות ומיוחדות של ניגונים ישנים וחדשים מארכיון המכון, בצירוף חוברת מהודרת, ובה מידע נרחב על כל אחד מהניגונים בשילוב תולדות הניגונים, סיפורים הכרוכים בהם ותמונות מהווי חצר חסידות מודז'יץ.
  • הפקת דיסקים לצפייה (DVD) של אירועי המכון ושל אירועים שונים בחצר חסידות מודז'יץ.

הדיסקים לשמיעה שאותם מפיק המכון, אינם נמכרים בחנויות. ניתן להשיגם כאן באתר המכון, במשרדי המכון ובאירועים המאורגנים מטעם המכון תמורת 60 ₪ לדיסק. אפשר להירשם ברשימת התפוצה של המכון כדי להתעדכן בכל הפקת דיסק ואירוע חדש של המכון.

עבודת איסוף הניגונים, שימורם ותיעודם וכן ארגון האירועים במסגרת הפצת הניגונים על ידי המכון נעשים ללא מטרות רווח כספי כלל. פעילות המכון מתבססת על תרומותיהם של מי שמאמינים בערכם של אוצרות התרבות הללו. רכישת הדיסקים מהווה תרומה שתמורה בצדה.

לתיאום אירוע ולרכישת הדיסקים, ניתן להתקשר לאבי, טל': 052-764-6601, או ליצור קשר דרך האתר.

 

לראיון וכתבה אודות המכון - לחץ כאן.

 

המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ / מתוך מאמרה של שרה פרידלנד בן ארזה באתר פיוט.

מודעותה העצמית של החסידות לנכסיה המוסיקליים באה לביטוי משמעותי במיוחד ביוזמתו של עו"ד ר' דוד זעירא, מחסידי מודז'יץ, להקים את 'המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודזי'ץ' בשנת תשס"ד/2004 בעיר בני ברק.

בחסידות מודז'יץ שוקקת היצירה, הופעתם של לחנים חדשים בקצב כה מהיר מביאה גם לשכחתם של הניגונים הקודמים. נוכח תרבות על-פה – הקשה שבאיומים הוא השכחה. הניגונים החדשים מתרבים והולכים ומציפים את הקהילה, ורק מעטים מן הישנים מחזיקים מעמד במאבק ההישרדות הזה. הכרסום השקט של תהליכי השכחה הטבעיים באוצרותיה של מודז'יץ, הטריד את זעירא, חסיד מודז'יץ, שמשפחתו מתייחסת על ר' יחזקאל מקוזמיר, סבו של ר' ישראל ממודז'יץ. אף שמודעות זו העיקה על זעירא, שנפשו קשורה בנפש ניגוני מודז'יץ, שנים רבות,הוא קם ועשה למען הצלתם של הניגונים, רק כאשר שמע על הסתלקותם של שני יהודים מירושלים ומאנטוורפן, שעמם נקברו מאות ניגונים. זעירא החליט להקים מכון לתיעוד המורשת המוסיקלית של מודז'יץ. הוא ייחד למכון חדר שהיה מתחת למשרדו. את החדר אבזר בריהוט הולם, ורכש ציוד משוכלל של מחשבים ומערכות הקלטה מתקדמות, שבהם יתאפשר התיעוד האופטימלי של הניגונים.

גרעינו הראשוני של אוצר הניגונים היה אוסף לא גדול של הקלטות של סעודות ה'טיש' של אדמו"רי מודז'יץ, שהקליט ואסף ר' ידידיה קרימולובסקי. אחר כך הצטרפו אנשים נוספים ותרמו הקלטות השמורות אצלם. במכון החלו להיאסף ניגונים מאירועי העבר ומסעודות 'טיש' שבהם השתתפו זקני החסידות. ואולם לזעירא היה ברור, כי אוסף נאה זה מכיל רק אחוז קטן מהניגונים שיש לשמר. בתיווכו של הרבי, ה'נחלת דן', פנה אל ר' בן ציון שנקר, שאצלו האוסף הגדול ביותר של ניגוני מודז'יץ בעולם. זעירא יצא לדרך בלווית שני עוזרים אל ר' בן ציון שנקר היושב בניו יורק. זעירא מספר:

נסענו למרתף השטיבל של מודז'יץ בפלטבוש, לשם העברנו את כל ציוד ההעתקה שלנו. ואז מופיע ר' בן ציון עם קופסת עור שבתוכה כעשרים קלטות, ונתן לנו להעתיק. אחרי כשעה חזרנו אליו הבית, והשבנו לו את הקלטות. לקחנו ממנו עוד עשרים. מספרנו את כל הקלטותהאורגינליות והמועתקות, כדי למנוע כפילויות. כשהוא ראה שאנחנו רציניים ויסודיים הוא הכפיל את כמות הקלטות, והחל להביא לנו כמויות ענק של האוסף הנדיר שברשותו. עבדנו כמו מטורפים מסביב לשעון. לא ידענו לא יום ולא לילה. תוך ימים ספורים הגענו לסכום של למעלה מ-600 קלטות, שאורך כל אחת מהן כשעה וחצי, בהם שר ר' בן ציון. ואז, ביום שעמדתי לנסוע, ר' בן ציון הגיע אלי עם רכבו והכין לי הפתעה: הוא יצא החוצה, נשען על מקלו, פתח את המטען ואמר: 'בדירה הישנה בה גרתי קודם, הותרתי עשרות סלילים נוספים. קח אותם איתך לארץ. זו היתה בשבילי הפתעה אמיתית. ר' בן ציון, שכל חייו לא פתח את אוצר גנזיו לאף אחד, מביע בי את אמונו המוחלט, ונותן לי את האוסף הנדיר שלו כדי להעתיקו בארץ ישראל. עמדתי המום. סלילים עתיקים אלו היו אוצר אמיתי. היו שם ניגונים ישנים שהוא שר לפני 60 שנה עם טעם של יין המשומר... יחד עם ההקלטות הוא העניק לי מאה קילו נייר של תווים של ניגונים שכתב, שלו ושל מודז'יץ.[1]

כך נבנתה התשתית לתיעוד ולשימור ניגוני מודז'יץ, באישורו ובעידודו של האדמו"ר. לאחר שהגיע האוסף המכובד של ר' בן ציון שנקר, פתחו אף יתר זקני החסידים את גנזיהם בפני המכון: ר' איצ'ה ליפא פישביין ור' משה לרנר, שניהם בעלי תפילה במודז'יץ, וכן אוהדי המוסיקה הזאת מכל העולם, העמידו לרשות המכון את הקלטותיהם. אלפי ניגונים הועתקו מסלילים למדיה דיגיטלית. מחשוב החומרים והשימוש במערכות הדיגיטליות מבטיח הן את שימורם היאות, הן את רישומם וקטלוגם לפי מפתחות שונים: שמות הניגונים, שמות מלחיניהם, שנת ההלחנה, תאריך ההקלטה, נסיבות האירוע, חגים וחלקי התפילה וכן שמות המבצעים. כמו כן הניגונים שבמכון נרשמים בתווים.

בין ההקלטות הנדירות שמור קולו של האדמו"ר 'אמרי אש', ואף הקלטה אחת שבה שר ה'אמרי שאול' בעת מחלתו. כאשר שומעים אנשי המכון על קיומם של ניגונים נדירים, הם יוצאים מן החדר הבני-ברקי שמתחת משרדו של עו"ד זעירא, ובידיהם ציוד ההקלטה כדי לשמר כל ניגון נידח. הם דאגו אף להקלטות ברחבי העולם – בארה"ב, באנגליה ובבלגיה. טרם נמנו ההקלטות שבמכון, אך בוודאי יש בהן כמה אלפי ביצועים של ניגוני מודז'יץ, רובם ללא מלים. לאוצרות המכון הוכנסו כ-200 סלילים, שאורך כל אחד מהם - 6-8 שעות, ההקלטות כוללות לחנים שחוברו ושהושרו במשך ששים השנה האחרונות.

ר' בן ציון שנקר, הממשיך להלחין אף היום, לאחר שעבר את שנתו השמונים, שולח את תווי לחניו החדשים אל המכון שבבני ברק. כאן הם עוברים תיווי ממוחשב. כיום כ-30% מהחומרים המוקלטים במכון אף רשומים בתווים.

מעבר לפונקציה של השימור והתיעוד מהווה היום המכון מוקד פעיל בהוויה החסידית, ואף תורם לה. כך בשנים האחרונות הועלו הניגונים שחידש האדמו"ר לימים הנוראים מיד על המחשב, ומקהלת החסידים למדה את הניגונים דרך הדיסק, שיצא ממחשב המכון. בכל חג מרענן הרבי את זכרונו או לומד ניגון שמעבירים אליו חסידים מן המכון, ואחר כך הוא עושה בו שימוש בתפילת הימים הנוראים. כך לצד חידוש הניגונים המתרחש מדי התחדשותה של שנה, מאפשר המכון, באמצעיו המודרניים, לבסס גם את המסורת פנימה, בתוך החצר החסידית.



[1] מתוך חיים דגן "המסע בעקבות הניגונים האבודים", קול העיר בני ברק, שביעי, ח' אלול תשס"ז, עמ' 31-32.

כל הזכויות שמורות לעמותת המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ – ע"ר מס' 580537777
האתר הוקם ע"י עו"ד ר' דוד זעירא הי"ו ביוזמתו ובחסותו.