השתמטות מהצבא

השתמטות מהצבא, מה קורה ביום שאחרי?

אז למי שלא יודע מה היא "השתמטות מצה"ל" ומה הנגזרות של הפעולה הזאת, כתבנו עבורכם מאמר קצר שינסה להבהיר לכם את הנושא.

אז מה זה בעצם השתמטות מצה"ל?

בבית המשפט הצבאי היקר והמכובד ישנם מגוון חוקים ופתרונות לבעיות ההיעדרות מן השירות הסדיר המכונים בכינוים כאלה או אחרים,
אחד מביניהם זה הוא "השתמטות", עבירת ההשתמטות לא שונה משאר העבירות הקיימות בחוק וההבדל היחיד בין משתמט "רגיל" לבין אחד כזה שנעדר מן השירות ("עריק רגיל")
הוא ש"משתמט" הוא אחד שלא הגיע ללשכת הגיוס ביום גיוסו ועריק הוא חייל שהתגייס ונעדר מן השירות.

למען הסר ספק

כל אזרח ישראלי שהגיע לגיל בגרות (החל מגיל 16) חייב להתגייס לצה"ל. (אך יכול להשתנות לפי מצב בריאות/מין/דת וכו')
ישנן מצבים שבהם השירות יכול להיות קצת שונה, ותדרשו להתגייס לשירותים כמו שירות לאומי או התנדבות – כל מקרה לגופו.

בשנים האחרונות, צה"ל מתמודד עם המון מקרים של "השתמטות"/"עריקות" חיילים שמחליטים להמשיך את הרגילה ולא לחזור לבסיס, שנוסעים הביתה בזמן שהם אמורים להיות בצבא,
שעוזבים שלא על מנת לחזור, או שפשוט לא מתייצבים בבקו"ם מלכתחילה.

מה קורה במצב עריקות?

אז ככה, עד היום ה-21 אתם עדיין לא מדווחים מחוץ ליחידה.
לפי הפקודות – בתוך 7 ימים חייבים לערוך לכם ביקור מטעם היחידה (לא משטרה צבאית אלא נציג יחידה) וביום ה- 14 ביקור נוסף.
רק לאחר שני ביקורים בבית (אין הכרח שיפגשו אותכם, לעתים היחידה מדווחת ששלחה נציג אבל הכתובת שגויה וכו')
רק אז היחידה רשאית לדווח למקמצ"ר – מדור עריקים על היותך נעדר שלא ברשות משירות.

לאחר גריעתכם מהיחידה (בהכרח לאחר היום ה- 21, בדרך כלל זה מתרחש בפועל באזור היום 30-40) אתם עוברים לסמכות מקמצ"ר.
אז זה בהחלט תלוי במזל.
ישנם חיילם רבים ש"זכו" לביקור לוכדי עריקים כבר באזור היום ה- 60 ומנגד יש לקוחות שפעם ראשונה מקמצ"ר שלחו לוכדים אליהם לאחר שנתיים וחצי ושלוש שנים.
אין כללים קבועים בעניין הזה.

מה קורה במצב השתמטות?

לאחר תקופה מסוימת ובסופו של דבר ההיעדרות משירות תגיע לקיצה, ויתחילו להפעיל עליכם לחץ ע"י משטרה צבאית או משטרת ישראל,
יבצעו מגוון פעולות יזומות שמטרתן לעצור אתכם, והם יעצרו (לרוב).
וזה יכול להיות גם בבדיקת רישיון, או סתם בדיקה שגרתית של משטרת ישראל הבודקים את הת"ז שלכם.
כמו שאמרנו העדר מן השירות שלא ברשות היא עבירה לפי חוק השיפוט הצבאי, ובגינה נשפטים בדין משמעתי או בבתי דין צבאיים, בהתאם לנסיבות.

אילו רמות של ענישה קיימות בחוק?

קיימות מגוון רמות של ענישה בחוק ותוצאותיהן שונות אחת מן השניה.
בתי הדין הצבאיים והפרקליטות הצבאית מייחסים משקל רב לעצם העובדה שהחייל המשתמט משירות צבאי טרם הפנים את המשמעת הצבאית ואת חומרת העבירה שהוא מבצע לעומת החייל הנעדר מן השירות ועל כן רמות הענישה במקרים של תקופות דומות לא יהיו זהות אלא קלות הרבה יותר לטובת המשתמטים.

מה העונש הצפוי בחוק?

במידה והינכם משתמטים/עריקים ישנה חובה להעמיד אתכם לדין בגין עבירות אלו.
בדרך כלל, מי שנמצא במצב זו נעצר ל- 48 שעות ומועבר לכלא הצבאי.

בחלוף 48 שעות במעצר אותו אדם אמור להגיע לבית הדין הצבאי ושם אמור להתקיים דיון בהמשך מעצרו מעבר ל-48 השעות הראשונות.

מאותה נקודה קשה לצפות את השתלשלות העניינים כי זה תלוי בהרבה משתנים (עמדת הפרקליטות, מסמכים אישיים או רפואיים, מצב נפשי, מצב אישי, חומר ראיות בתיק הפרקליטות וכיוצ"ב).

באופן כללי, עונש בגין השתמטות מגיוס / עריקות יכול להגיע למספר חודשי מאסר, לרישום פלילי (מלא או חלקי) ולתקופת מעצר ממושכת בטרם המשפט.
בנוסף, במידה והינכם ממש לא יכולים להתגייס לשירות סדיר עקב סיבות כאלה או אחרות
מומלץ לבחון התאמה לשירות ופטור משירות במסגרת ההליך המשפטי בכדי לבדוק האם תגויסי לאחר מעצרך או שתשוחררי.

אנו ממליצים לכם להתייעץ עם עורך דין צבאי, שכן לעתים ובמקרים המתאימים לכך ישנם פתרונות אחרים שיכולים למנוע לחלוטין העמדה לדין או לקצר משמעותית את התקופה של המשפט והעונש.

אולי יעניין אותך גם